ב-7.4.1964, בשעה 10:30, בשרו תקיעות החצוצרות והקשת התופים את בואה של שיירת הנשיא השלישי של מדינת ישראל, מר זלמן שז"ר, לעיר חיפה. היה זה ביקורו הרשמי הראשון של שז"ר בעיר. שיירת הנשיא עצרה ליד רחבת בית העירייה. ראש העיר מר אבא חושי, הגב' חנה חושי ו-ש. ביאליק, מנהל המחלקה העירונית לנוער וספורט קבלו את פני הנשיא ורעייתו. לאחר הגשת זרי הפרחים ונגינת התקוווה עלה שז"ר על השטיח האדום שנפרש לכבודו לאורך הרחבה אל אולם הישיבות של מועצת העירייה.

קבלת הפנים. מימין לשמאל: אבא חושי, זלמן שז"ר, רחל שז"ר, חנה חושי וש.ביאליק (הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה)

במועצה נערכה קבלת פנים חגיגית בנוכחות חברי המועצה ומוזמנים מכל חוגי הציבור. במהלך קבלת הפנים הוגשה לנשיא תמונה של נוף הכרמל הצופה אל פני הים שצייר הצייר מרדכי אבניאל, חבר מועצת העירייה. מסופר ששז"ר ציין בדברי תודתו ששמורה אצלו תודה מיוחד לחיפה, בה נבחר לראשונה כציר לאסיפת הנבחרים הראשונה. במהלך סיורו בחיפה הקבילו תושבים רבים והמוני תלמידי בתי הספר את פני הנשיא, הם נופפו בדגלים וקראו לעברו קריאות ברכה. יום לפני הביקור נערכו פעולות הסברה לתלמידים ועובדי העיריה עמלו וקשטו את פני העיר בדגלי המדינה ובתאורה חגיגית שהוארה לקראת תם הביקור בשעות הערב.

ב- 21.10.1965 הגיע הנשיא שז"ר יחד עם ראש הממשלה לוי אשכול ושר החינוך והתרבות זלמן ארן פעם נוספת לחיפה והפעם לטקס הנחת אבן הפינה ל"בניין האב" באוניברסיטה...עיתוני התקופה הפליגו בשבחים על המבנה העתיד לקום – "הבניין יהיה עם סיומו תופעה בלתי נשכחת של מבנה ענק... הסביבה כולה מוקפת צמחיה טבעית עשירה...האקלים קריר ונעים בסביבה זו – כמעט במשך כל ימות השנה. האוניברסיטה משקיפה על נוף פנורמי עוצר נשימה..." עוד מוסיפים העיתונים ומספרים " הקמפוס האוניברסיטאי יוכל לשמש מרכז למדעי הרוח והחברה – לאיזור חיפה, לישובי הגליל, לעמקי הירדן ויזרעאל, לשפלת החוף עד חדרה וצפונה עד גבול הלבנון"


הנשיא זלמן שזר, מלווה ע"י ילדה במהלך הטקס. (אוסף האגף לקשרי ציבור)


יושבים משמאל לימין: רחל שלון, סגן נשיא הטכניון; לוי אשכול, זלמן שז"ר ואבא חושי. (אוסף האגף לקשרי ציבור)


ראש הממשלה לוי אשכול בנאומו: "ההשכלה לא תשמש קרדום לחפור בו בלבד כי אם כעזר למעשי הפיתוח ובניין החברה...תקוותי לעליה גדולה ולקליטה של סטודנטים מכל התפוצות" יושבים: אבא חושי והנשיא זלמן שז"ר. (אוסף האגף לקשרי ציבור)

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי
 

הספרייה שמחה לבשר על פתיחת מאגר Web of Science לשימוש קהיליית האוניברסיטה ללא הגבלת שנים. Web of Science הוא מאגר רב-תחומי המכיל הפניות למאמרים מתוך אלפי כתבי-עת מחקריים. המאגר מאפשר חיפוש מאמרים על פי נושא, שם מחבר, שם כתב-העת או כתובת החוקר. ייחודו בכך שהוא מאפשר להתחקות אחר התפתחות של רעיונות, חידושים מדעיים או עדכונים של מידע קודם, באמצעות מעקב אחר ציטוטי מאמרים. במאגר, ניתן להגביל את החיפוש לתחומי ידע מסוימים: מדעים מדויקים, מדעי החברה, אמנות ומדעי הרוח, כנסים ומפגשים מקצועיים. ניתן כמובן לחפש ציטוטים בכל תחומי הידע יחד.
גישה למאגר מתיבת החיפוש באתר האינטרנט של הספרייה.

The library is pleased to announce that the Web of Science database is now open to university users with no publication date restriction. Web of Science is a multi-disciplinary database which includes citations from thousands of research journals. The database provides a comprehensive citation search according to subject, author name, journal title, or researcher institute. Web of Science citation track feature enables one to trace the development of ideas, scientific innovations or updates of previous information. The search can be restricted to specific fields of knowledge: science, social sciences, art and humanities, conferences and professional meetings. All disciplines can be searched simultaneously. The database can be accessed through the library homepage.

 שאלות? בקשות? This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

בשנת 2003 תרמה משפחת בוכסווילר אוסף עצום וייחודי של ספרים, חוברות, מסמכים ופרסומים על הרעיון הקיבוצי והסוציאליסטי: על הישוב, תנועות נוער, תנועת הקיבוצים, יהודי ברית המועצות לשעבר והמיעוט הגרמני בברית המועצות לשעבר. האוסף המונה כ- 12,000 פריטי מידע הועבר מהמכון הביבליוגרפי בקבוץ בארי אותו הקים ד"ר מאיר בוכסווילר. המשפחה אף תרמה סכום כסף למימון ספרן שיקלוט את האוסף העצום לספרייה.

בנוסף לתרומת הספרים הייחודית מגיעה המשפחה לביקור בספריה מידי שנה ותורמת מלגת השתלמות לספרן בספריה בחו"ל. ב 25 לינואר 2012 הלך לעולמו ד"ר מאיר בוכסווילר והמשפחה החליטה להמשיך במסורת המפגש, ונקבע שיהיה זה בסמוך ליום השנה לזכרו. גם השנה, ביום ראשון 24.1.16 הגיעה המשפחה לספרייה, והפעם עדינה צור ג'יג'י, ספרנית מומחית ואחראית על ספריית הנדירים והארכיונים הציגה בפניהם את מכמני הנדירים וארכיון אבא חושי.

מספרת עדינה:
התכנסנו יחד עם משפחת בוכסווילר בחדר הישיבות, שם ניתן מבוא קצר לגבי הספרים הנדירים והארכיונים בספריה שלנו, תהליך הדיגיטציה והעבודה עם החומרים. הוצג סרטון בנושא הספרים הנדירים בספרייה, תוארו נקודות הגישה השונות בדיגיטול לגלריה הדיגיטלית, לארכיון אבא חושי, שפינוזה וצפת והוצג הקישור לתמונות של בית הספר הריאלי מתוך אתר מורשת תרבות. לאחר מכן הגענו לחדר הספרים הנדירים והארכיונים שם הוצג הסבר לגבי ייצוג ספרי ד"ר מאיר בוכסווילר בנדירים: קיימים 87 ספרים מאוסף בוכסווילר באוסף הנדירים. הוסבר מדוע ספר מוגדר כנדיר – פרסום לפני 1800 וכן גם מהדורה מוגבלת, עותק יחיד בארץ, מימדים קטנים במיוחד, איורים מיוחדים. הוצגו דוגמאות מספרי בוכסווילר הנמצאים בנדירים - כמו: מפתח לקראת רפובליקת פלסטין סוציאליסטית, בגין ... וכל שאר בדיחות הליכוד, ליום ההסתדרות: 24 שנים להיווסדה, הנוער ומהפכת אוקטובר, 1917-1942 ועוד. הוסבר תהליך השימור והוצגו דוגמאות של ספרים נדירים שעברו שימור תוך כדי שימת דגש על שמירת האוטנטיות של הספר הנדיר.

הוזכר הסיפור המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר שנתרם ע"י מיכה שגריר והגלגולים שעבר ממצריים ועד משכנו בספרית אוניברסיטת חיפה, כאן הוא שוכן ליד עותק שהוא מהדורה זהה.
הוצגו דוגמאות מתיקים שבארכיון אבא חושי: ילדים כותבים במסגרת "מבצע אדיבות", ברכות לימי הולדתו של אבא חושי מאת ילדים, תכניות לפיתוח חיפה והכרמלית, הבאת פועלי הנמל מסלוניקי והקשר למשפחת מנו, תנועות נוער, סוציאליזם, בית הספר הריאלי ועוד. כן הוצגו בפני משפחת בוכסווילר אלבומים מארכיון אבא חושי: אלבום עקרת הבית הישראלית ואלבום התזמורת הסימפונית של חיפה. הוסברה החשיבות של ארכיון אבא חושי לקהילת החוקרים והסטודנטים מבחינת ההיסטוריה של חיפה על כל הבטיה.

לבסוף הוצגו בפני המשפחה שני קטעי גניזה: קטעים מתוך מגילת אסתר ומספר בראשית והוסבר תהליך השימור של 23 קטעי הגניזה המקוריים שיש בספרייה.
כמובן שמפאת מגבלות קוצר הזמן הנושא הוצג "על קצה המזלג", יחד עם זאת היה לי לעונג להציג את החומרים בפני משפחת בוכסווילר ולראות כיצד הנושא מעורר בקרבם עניין.

Reference Module in Earth Systems and Environmental Sciences

מאגר ייחודי זה של אלסוויר כולל אוסף של אנציקלופדיות העוסקות בנושאים של מדעי הסביבה, כדור הארץ, מדעי האטמוספירה, מדע החיים, משאבי טבע ואנרגיה, הידרולוגיה ואוקיינוגרפיה. כל החומרים הכלולים במאגר עוברים הליך של בקרת עמיתים והם מקיפים ואמינים. המאמרים נכתבים בידי בודדים או קבוצות של מומחים בתחום ועוברים הליך של בדיקה והערכה על ידי העורך האחראי לנושא והעורך הראשי.

 נתוני שימוש מאוניברסיטת חיפה:
מעל 1,400 הורדות של מאמרים בשנה האחרונה בלבד.

 האנציקלופדיות הכלולות במאגר:
- Comprehensive renewable energy
- Climate vulnerability
- Encyclopedia of ecology
- Encyclopedia of energy
- Encyclopedia of energy, natural resource and environmental Economics Encyclopedia of environmental health
- Encyclopedia of geology
- Encyclopedia of Inland Waters
- Encyclopedia of ocean sciences, 2nd Edition
- Encyclopedia of quaternary science, 2nd Edition
- Encyclopedia of soils in the environment
- Treatise on estuarine and coastal science
- Treatise on geomorphology
- Treatise on geophysics
- Treatise on water science
- Treatise on geochemistry, 2nd Edition
- Comprehensive biotechnology, 2nd Edition
- Comprehensive water quality and purification
- Encyclopedia of physical science and technology, 4th Edition

על מנת לחפש ערכים ומאמרים מתוך אנציקלופדיות אלה, יש לבצע את החיפוש במאגר עצמו, או מתוך מערכת: Ebsco Discovery Search לחיפוש מאמרים באנגלית. מצורף סרטון הדרכה לחיפוש מאמרים באנגלית:

 עוד לעיונכם: מאגר החודש הקודם - JSTOR 

 הכנת הסקירה: איריס ביתן-טולדנו ונטע סטרלסקי-ויסמן  

לאחרונה בקרו באוסף הנדירים בספרייה פרופ. משה לביא ובני משפחת לנדי.
פרופ. משה לביא, מרצה לתלמוד ומדרש במסלול למחשבת ישראל, בחוג לתולדות ישראל, וראש המרכז לחקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת חיפה. בני הזוג לנדי מממנים חלק מפעילויות מרכז זה.

האורחים התענינו בקטעי הגניזה הקיימים אצלנו וקבלו הסבר לגבי מספר הקטעים, תכנם, אופן השימור שלהם וכיצד הגיעו לאוסף הנדירים בספרייה. קטע גניזה אחד בלט במיוחד וצד את עיני פרופ. לביא, שהרחיב בהסברים לגבי קטעי הגניזה: הקטע הוא זה העוסק בשבת "שובה" – כך נקראת השבת שהייתה קרובה למועד הביקור: הכוונה לשבת שלפני יום הכיפורים בעשרת ימי תשובה. ההפטרה הנאמרת בשבת זו נפתחת במילים מתוך מהושע י"ד: "שובה ישראל". זוהי הפטרה הקוראת לעם ישראל לשוב לאל בלב שלם. 

קטע הגניזה: שבת שובה מתוך הגלרייה הדגיטלית של הספרייה.

היות שמר לנדי עוסק במחשבים, מתמטיקה ומדעי הטבע הוצגו בפניו 3 ספרים נדירים בתחום מדע ואסטרונומיה יהודית:          

 ספר צורת הארץ מאת אברהם בר חיא שחי במאה ה-12
צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

 ספר נחמד ונעים מאת דוד גנז שחי במאה ה-17 
ספר נחמד ונעים הוא החיבור האסטרונומי המקיף של גנז. בחייו חיבר אותו תחת השם "מגן דוד", הוא השלים את הכתיבה ב-1609 ושבועות מספר לפני פטירתו, באוגוסט 1613, שינה את שמו ל"נחמד ונעים". גנז לא זכה לראות בהדפסת הספר. הספר ראה אור רק 130 שנה לאחר מותו, ב-1743. גנז מדגיש בספר את הצד המכשירי של הצפייה בכוכבים, על חשבון הצד המתמטי. זהו צעד מודרני נועז כיוון שהוא מעמיד את האמפיריציזם של התצפית מעל לדרך הסכולסטית הנהוגה. הוא מפנה עורף לתמונת הקוסמוס של תלמי לטובת הסברים אחרים. ב"נחמד ונעים" גנז מוסר לראשונה בעברית דיווח על השיטות הקוסמולוגיות. הוא מזכיר את קופרניקוס וזהו האזכור הראשון בעברית. כמו כן גנז יוצא בספר כנגד האסטרולוגיה. חלק נוסף של הספר עוסק בתמונת העולם ובמיפוי. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

 ספר תכונת השמיים מאת לוי רפאל שחי במאה ה-18
ספר"תכונת השמים" (אמסטרדם תקט"ז; נדפס מחדש כמה פעמים במאה העשרים) עוסק באסטרונומיה, ובו ביאור להלכות קידוש החודש של הרמב"ם; כן פרסם לוחות אסטרונומיים שונים ומאמרים גרמניים במתמטיקה. בחיבור שנשמר בכתב יד הוא עוסק בחישוב הקץ וקובע את זמני הגאולה ותחיית המתים. כאחד מן המשכילים המוקדמים ראה חשיבות דתית בחשיפת היהודים לחידושי המדע המודרני ובהפחתת הבערות אצלם. הוא עמד בקשר עם אנשי תנועת ההשכלה המאורגנת: התכתב ונפגש עם משה מנדלסון, והיה מורהו של יצחק אייכל. למידע נוסף (מתוך ויקיפדיה)

במהלך הביקור הוצג הסבר כללי על אוסף הנדירים, גם לגבי תהליך ואופן השימור. התמקדות בספרים ספציפיים כמו: מאמר תיאולוגי מדיני מאת שפינוזה והסיפור על השפינוזיאום, האינציקלופדיה של דידרו מהמאה ה-18, קונקורדנציות למקרא ולברית החדשה בלטינית, גרמנית גותית, צרפתית ועברית. סופר סיפורו המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר שהגיע ממצריים ותאומו ששכן אצלנו.

ההתפעלות וההתעניינות של האורחים מהספרים הנדירים הייתה רבה, האהבה לספר, הסקרנות והצימאון לשמוע עוד ועוד על הספרים המיוחדים ויכולת ההתעמקות בעיון בספרים בשפות אירופאיות רבות הותירה טעם טוב מאד לביקור זה.

 הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה.

JSTOR היא חברה היוצרת ארכיבים דגיטליים של כתבי עת, ספרים ומקורות ראשוניים במגוון נושאים כגון: אנתרופולוגיה, כלכלה, חינוך, היסטוריה, ספרות, מתמטיקה, פילוסופיה, מדע המדינה, דמוגרפיה, סוציולוגיה, סטטיסטיקה ועוד. המאגר מכיל את הטקסטים המלאים של מאמרים מתוך יותר מ- 1,000 כתבי-עת מחקריים, החל מהגיליון הראשון ועד לחמש השנים האחרונות. לספרייה מנוי לאוספים רבים הכלולים במאגר וזהו אחד המאגרים המבוקשים ביותר אצלנו.

נתוני שימוש מאוניברסיטת חיפה:
 כמה?
• מעל 25,000 כניסות לאתר בחודש.
• כ-12 אלף משתמשים בחודש במשאבים השונים של JSTOR.

 למה?
• 38% ß עיון במאמרים.
• 37% ß הורדת מאמרים בפורמט PDF.
• כ-5,500 ß כניסות בחודש לאוסף כתבי העת בעברית.

 מה?
• בין כתבי העת בעברית, המובילים במספר הכניסות וההורדות: "מגמות", "גרונטולוגיה וגריאטריה" ו-"כתב-עת ישראלי לרפוי בעסוק".
• התחומים המבוקשים ביותר באתר: היסטוריה, ארכיאולוגיה, חינוך ויהדות.

 מהיכן?
• מעל 3,000 – מגיעים למאמרים במאגר דרך Google Scholar
• מעל 1,000 – מגיעים למאמרים במאגר דרך SFX

 הידעת?
• בJSTOR גם אוסף גדול של כתבי עת אקדמיים סרוקים בעברית. תוכלו לעיין בהם באמצעות לחיצה על הקישור הזה.
• אם אתם זקוקים למאמר בעברית ולא מצאתם אותו ב"מפתח למאמרים בעברית" בצורה אלקטרונית, תוכלו לנסות ולבדוק את זמינותו גם באמצעות הקישור הנ"ל.
• מדריך לשימוש ב-JSTOR תוכלו למצוא כאן.
• ניתן להגיע ל-JSTOR  מ-Google Scholar, ומתוך חיפוש מאמרים באנגלית באתר הספרייה

 חלק מכתבי-עת אקדמיים בעברית במאגר JSTOR לרשימה המלאה

 הכנת הסקירה: איריס ביתן-טולדנו ונטע סטרלסקי ויסמן

 שאלות? בקשות? כתבו לנו: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 כרטיסי נסיעה, חברות "חץ ו"הצבי".

בימים אלה נוסף אוסף חדש לאוספים הדיגיטליים בספרייה. האוסף מורכב מצילומים של כרטיסי הנסיעה בישראל, מסוף המאה ה-19 ועד ימי אגד. באמצעות הכרטיסים ניתן ללמוד על חברות הנסיעה השונות שפעלו בארץ ישראל עד אשר נעלמו או התאחדו לקואופרטיבים הגדולים אגד ודן. על גבי הכרטיסים נקוב התשלום במטבעות השונים שהיו נהוגים בארץ ישראל, כגון, גרוש מצרי או מיל. את האוסף תרמו האספנים: יעקב קורן ויצחק קראוזה.
מר קורן הוא אספן פריטי היסטוריה ונוסטלגיה של ארץ ישראל בדגש על אמצעי תשלום, תחבורה, שקלים ציוניים, סמלים ועוד. מר קראוזה הוא אספן וחוקר היסטורית התחבורה הציבורית בארץ ישראל של אוטובוסים ורכבות.

בעזרתם של שני אספנים אלה, הצלחנו להרכיב תמונה של התגבשות איגודי התחבורה בארץ ישראל, אשר כמו תאגידים אחרים, הוקמו על ידי אנשים רבי תושייה ומלמדים אותנו, הקוראים, על חברה חפצת חיים שהלכה וגדלה למדינה מבוססת בעלת מוסדות רבים.
למידע נוסף: בספריה נמצא הספר: "תולדות התחבורה הציבורית בראי כרטיסי נסיעה" של הכותב צבי שטאל.

 כרטיס אדמונדסון מקו ירושלים לוד, מחלקה שניה משנת 1898 על קו הרכבת ירושלים יפו שנחנך בשנת 1892 על ידי חברה צרפתית מיוזמתו של מר יוסף נבון.

 הכנת הסקירה: כנרת גרובר בן לוי, ענף מדיה.

בשנת 1925 שני חברים יצאו לטייל בארץ ישראל בתום לימודיהם בגימנסיה הרצליה. תוך כדי הטיול אנדרי גוט וחברו דוד מוסינזון (בנו של בן ציון מוסינזון, מנהל הגימנסיה) צילמו את נופיה של א"י. בתום הטיול החברים הכינו שני אלבומים זהים שהכילו 650 צילומים ממטולה בצפון ועד עזה ויריחו בדרום.

המתחם הצרפתי בירושלים, 1921-1926

האוסף כולל תמונות של הישובים הערביים שלא קיימים יותר או הגישה אליהם קשה בימינו.

נשים בדואיות עם ילדיהן, 1921-1926



מוכרי משקה סוס ברחוב, ארץ ישראל 1921-1926

תודה למר עזרא גוט, למר אילון מוסינזון ולמשפחותיהם על תרומתם המיוחדת לאוסף הספריה ועל הנכונות לשתף את קהילת האוניברסיטה והציבור כולו באוצר שלהם. כל מי שמתעניין בידיעת הארץ ובהיסטוריה של המקום מוזמן לצאת לטיול (אומנם וירטואלי) בארץ של שנות העשרים של המאה הקודמת ולגלות מחדש את ארץ ישראל של פעם.

 הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, תחום מדיה.

 הכנת הסרטון: קרן ברנר, תחום מדיה

 

מצורף סרטון על האוסף: